וסלר ולזי

וסלר ולזי סיים את לימודי המשפטים בשנת 2002. עורך דין במקצועו, נשוי ואב לשני ילדים, למד בעבודתו לבחון את הראיות לפני שיקבל כל מסקנה. באותה קפדנות הוא מקדיש את עצמו זה שנים לחקר טקסטים עתיקים ומילים העוברות כחוט השני לאורך המסורת — ובמקצבן של המילים הקדומות הוא מחפש את הקווים החוצים את הקאנון כתמרורים שקטים.

ביסוד עבודתו עומדת אמונה מכוננת: כל נשמה אנושית נושאת געגוע ששום הישג, שום כתובת ושום הסבר קל אינם פותרים. הגעגוע הזה עמוק מן הביוגרפיה, קדום משמותינו החברתיים ועיקש מן ההסחות שבהן אנו משתיקים אותו.

כתיבתו נולדת במקום שבו נפגשות קריאה קשובה בטקסטים עתיקים ורגישות ספרותית. היא דוחה במידה שווה את ספרי ההגות הפשטניים ואת הריחוק האקדמי, ובמקום זאת מבקשת מילה המכבדת את הקורא הנבון ואת הקורא הפצוע כאחד — כי בסופו של דבר הם אותו קורא.

הטרילוגיה שלו נפתחת ב"הבן שלא שכח", הבוחן בלשון ספרותית ורוחנית את מסעו של האדם המודרני בין הגלות לזיכרון הבית. כרך זה רואה אור בעת ובעונה אחת באחת־עשרה שפות ומופץ בחמש יבשות.

עבודתו מדברת אל מי שמבקש משמעות ברצינות ואל מי שמשתוקק להשיב לעצמו את עומק אמונתו — בלי נוסחה מוכנה. הוא כותב לאותם קוראים, ובסתר גם לעצמו, שהרי הכתיבה, בסופו של דבר, היא דרך להיזכר.